סדרת הראיונות עם אנשי כדורגל עולמי נמשכת עם אסף אקרמן. חוויות מאיטליה, האווירה בדרבי המילאנזי והמלצה לטיול הכדורגל שלכם
"עדיף לראות פעם אחת, מאשר לשמוע מאה פעמים"
[פתגם גיאורגי]
סדרת הראיונות אחד שיודע כוללת שיחות עם מיטב מומחי הכדורגל העולמי בתקשורת הישראלית. עיתונאים ותיקים, כתבים צעירים ופרשנים מרתקים. אסף אקרמן הוא אחד ממבשרי הדור הבא. בעצם, הדור שעכשיו. תשוקה עזה למשחק ומה שסביבו, אהדה מופגנת ותפוצה מרשימה ברשתות החברתיות.
בתוך ערוץ הספורט אסף אקרמן נחשב לסיפור הצלחה שצמח מלמטה. בלי קשרים משפחתיים, בלי הנחות בדרך, בלי דחיפה של גל"צ. ממלא כל תפקיד ברצינות, עושה שיעורי בית ולא שוכח ליהנות בדרך. ובמקביל, מתנער מגלי האהדה הציבוריים ושמח להיות הקול של התחומים שנדחקים הצידה.
"התחלתי לשדר ברדיו 106FM במכללה האקדמית בנתניה – "קול נתניה". שידרתי שתי תכניות ספורט שבועיות", נזכר אסף אקרמן. "לאחר מכן, תוך כדי התואר, התקבלתי לעבוד בעיתון הארץ וסיקרתי את מכבי נתניה במשך שנה וחצי. תמיד התעניינתי בכדורגל עולמי ואהדתי את מילאן במיוחד".
"לערוץ הספורט הגעתי לפני 9 שנים", הוא מספר. "התחלתי בתפקיד ממש מתחיל והצלחתי במשך השנים להתקדם לעמדת שדר. לאורך השנים תמיד התעסקתי בכדורגל עולמי והיו פעמים שהיו מזמינים אותי לכמה פאנלים בערוץ. כשהתחלתי ללמוד איטלקית בעצם לקחתי את זה כמה צעדים קדימה עם סיקור מאסיבי של הליגה האיטלקית במדיה החברתית וגם בתכניות האירוח בערוץ".
אם יש כזאת, איזו ליגה מועדפת עליך ולמה?
"אני מאוהב בליגה האיטלקית כי מילאן שלי משחקת שם, אבל גם כי אני קצת סולד מתופעת הליגה הספרדית והעליונות שלה. אגב, אין עוררין בעליונות שלה, אבל הליגה האיטלקית סובלת לאורך השנים מסיקור קצת פחות בולט מהאחרות. לכן אפשר לומר שלקחתי על עצמי לנסות לקדם אותה בתוך המקום בו אני עובד וגם בחוץ ברשתות החברתיות. אני מאוד נהנה מזה כי אני מתעסק עם חומרים שאני מאוד שולט בהם וגם משתדל להיות ייחודי כי בתוך הערוץ אני היחיד שמדבר איטלקית אז זה גם עוזר מקצועית".
יצא לך לסקר משחקים מחו"ל?
"יצא לי לסקר דווקא משחק של נבחרת ישראל בכדורסל לפני 4 שנים באסטוניה. כדורגל עולמי לא יצא".
מה לדעתך המשחק הגדול ביותר בו היית באיצטדיון בחו"ל?
"המשחק הכי גדול הוא הדרבי של מילאנו ב-2012, אז מילאן ניצחה 0:3. זה היה משחק מאוד קריטי בין הקבוצות שנלחמו על הסקודטו. כבר בדקה הראשונה פאטו, שהיה השחקן שהכי אהבתי בסגל, כבש. הוא סיים עם צמד ואני סיימתי את המשחק בלי קול. אני זוכר שצלצלתי לבוסית שלי ואמרתי לה בקושי שאני לא עובד 5 ימים כי אין לי יכולת לדבר".
באיזו מדינה הכי נהנית מחוויית המשחק?
"כדורגל ראיתי רק באיטליה ובישראל, אז אפשר לומר שהחוויה האיטלקית היא הכי טובה עבורי".
מהו האיצטדיון בו הכי נהנית לראות כדורגל?
"סן סירו, ללא ספק. מעבר לאקוסטיקה הנפלאה שיש כשהוא מלא בקרוב לשמונים אלף איש, הוא מאוד מיוחד באיך שהוא נראה. במיוחד אם יושבים בטבעת הראשונה שקרובה לדשא. תמיד הדרבי בין מילאן לאינטר הוא מיוחד מאוד. האוהדים מספקים ספקטקל מטורף ברמת ההשקעה שלהם לפני שריקת הפתיחה. יש ממש תחרות בין הקהלים על מי נתן יותר הצגה לפני המשחק בתקווה שזה גם יעזור לשחקנים במגרש".
מהו האיצטדיון עם האווירה הכי חמה בו היית?
"סן פאולו בנאפולי. בכל רגע אתה מרגיש את האוהדים של הקבוצה, זו חוויה מדהימה. הייתי לפני ארבע שנים במשחק במסגרת ליגת האלופות של נאפולי מול מנצ'סטר סיטי. נאפולי ניצחה 1:2 והבטיחה רשמית את העליה שלה לשמינית הגמר. המשחק הסתיים וכל השחקנים ירדו מהמגרש, אבל 60 אלף האוהדים לא עזבו את האיצטדיון גם 40 דקות אחרי. היה מטורף".
לאן היית רוצה לחזור ולמה?
"בכל שנה אני חוזר לסן סירו ואל איטליה ומנסה בכל פעם לנסוע לאיצטדיון נוסף. אני מאוד אוהב את המדינה וכיף לטייל בה. אני גם מאוד נהנה להיות בדרבי של רומא, כבר פעמיים הייתי במשחק הזה ותמיד הוא מרתק בגלל היריבות בין הקבוצות".
באיזה איצטדיון אתה חולם עוד להיות?
"אני מאוד רוצה להיות באיצטדיון של פנרבחצ'ה במשחק מול גלאטסראיי. גם אחד המקומות שאני רוצה להיות בו הוא המפגש בין סלטיק לריינג'רס בגלל האווירה המדהימה שיש עם האוהדים וגם זה תמיד משחק נפיץ".
יש הרבה ישראלים שרוצים לטוס בפעם הראשונה לראות משחק בחו"ל. לאן אתה ממליץ להם לטוס?
"אסור להחמיץ את הדרבי של מילאנו. בדרך כלל האיצטדיון מלא לחלוטין כבר שבוע לפני המשחק ואם שתי הקבוצות בעונה טובה, אז בכלל זה נותן ערך מוסף על המגרש. הירידות אחד על השני אחרי המשחק זאת גם חוויה נהדרת. לאחרונה שיפרו משמעותית את התחבורה הציבורית לסן סירו, אז בכלל זה כיף. גם משחק ליגת האלופות ביציעי האיצטדיון של יובנטוס זה תמיד מחשמל, כי יובה מספקת אווירה מדהימה".