ספורטור – ראשונים בתיירות ספורט אתר תיירות ספורט ראשון מסוגו – הבית לכל מי שחולם על טיול כדורגל מושלם. טיפים, לוחות משחקים חבילות וכרטיסים – חבילות לליגת האלופות, חבילות לשמינית גמר ליגת האלופות 2016. בואו לבקר
כתבות דומות
שירים ברחובות, העקיצות בין המוכר ללקוח והאווירה הידידותית על דלי של בירה. סיפור מיום קסום בבירת ספרד
המנגינות החלו לבקוע כבר בצהריים ומילאו את הסמטאות ליד פוארטה דל סול ופלאסה מאיור, שתיים מהכיכרות המרכזיות של העיר. בניגוד למתרחש בערים רבות אחרות, היושבים במסעדות לא נכנסו למתח. כאן אלה לא החוליגנים השיכורים של צפון אנגליה או כנופיות הבאראס בראבאס של ארגנטינה. זו בירת ספרד וגם גילויי האהדה מלכותיים למראה. להיפך, האווירה רק הוסיפה לתחושת החגיגיות. בכל זאת, מדובר במפגש דרבי במדריד.
חדשות, חוויות והמלצות: ספורטור ליגת האלופות
עוקפים את התור: כרטיסים לסיור בברנבאו של ריאל
בזמן שחלק מבעלי העסקים סגרו את הדלתות כדי לתפוס סייסטה, ברחובות החלו להופיע יותר אנשים עם חולצות. מקומיים ותיירים החלו מתערבבים, מדברים וזורקים הערות בקריצה אלה לאלה – חלק לבושים בלבן של ריאל, אחרים בפסי האדום-לבן של אתלטיקו. מוכר מבוגר בבר מקומי ברך את אחד מלקוחותיו בחיוך וקריאת "האלה מדריד", הקונה מיד הניד בראשו והשיב: "לא, אוּפּה אתלטי".
מדריד היא עיר מפוארת בכל קנה מידה. בניינים מרהיבים, פסלים אמנותיים בכל עבר, שפע מוזיאונים, מוסיקה, אוכל, פארקים וכמובן הארמון המלכותי היפהפה. אין פלא שגם לכדורגל מתייחסים ככה. שני המועדונים הגדולים של הבירה משופעים בכוכבים, אבל מעל לכל מתהדרים בכך שהם מועדוני חברים עצומים עם השפעה אדירה מסביב לכדור. בכל חנות מזכרות מוקדש אגף למוצרי ספורט, בכל יום של משחק אפשר לחוש בו מתקרב ככל שנוקפות השעות.
אם בירושלים מתהדרים עוד בשער של מלמיליאן מהקרן ובתל אביב עדיין מתווכחים על היד של גילי לנדאו, עם דרבי במדריד קנה המידה גדול בהרבה. בחנות "פוטבול מאניה" הנהדרת מול כיכר סול ניצבות בחלון הראווה שתי בובות: האחת לבושה בחולצה של כוכב אתלטיקו, השניה שולחת עקיצה בשם ריאל. "minuto 93" זועק הכיתוב על הגב, אזכור לדקה בה כבש סרחיו ראמוס את שער השוויון המהדהד של גמר ליגת האלופות 2014 בדרך לניצחון בהארכה ולזכיה העשירית בתואר היבשתי. בפנים, סמוך למדפים בהם מוצגים המוצרים של אתלטי, ניצב העתק של גביע האליפות – תשובה מוחצת עם תזכורת מטעם מי ששלט בזירה המקומית באותה עונה היסטורית.
ביציאה מפלאסה מאיור לכיוון רחוב טולדו, שיורד עד לאיצטדיון של אתלטיקו, קיבלו העוברים ושבים הצגת אחר צהריים. אוהדי ריאל משלל מדינות התקבצו במפגן ספונטני והחלו לשיר יחד. עלבון לקולצ'ונרוס, קללה לבארסה. בפינת הרחוב שמנגד התאספה עוד קבוצה ולפתע החלו עונים זה לזה, כמו פינג פונג בין יציעים. הטלפונים נשלפו והתיירים החלו לתעד. הכל בחיוך, בלי שמץ של אלימות או איום. ככה זה במדריד, אפילו חבורה של 50 צעירים עם בירות ביד לא פוגמת בתחושת הבטחון הנעימה.
בסביבות השעה שבע בערב החלה תכונה מסוג שונה. לאט לאט החלו כל מי שלא השיגו כרטיסים לנוע ברחובות המרכזיים של הבירה הספרדית. העיניים מחפשות בקדחתנות, הגוף מתחיל להידרך. כולם מבקשים רק שלושה דברים: מסך עליו משודר המשחק, מקום לישיבה ואווירה טובה. ישבנו לרגע במקום שנקרא "קפה וטאפאס". מסך, כסא וגם בירה היו בשפע, אבל אווירה ממש לא. המסובים במקום היו עסוקים בשיחות ובפגישות, איש לא שם לב שברקע קסיאס כבר עורך מתיחות. קמנו לחפש מעון עם יותר מחויבות, בכל זאת דרבי.
בחרנו בסניף של "סרווסריה סורניה" ליד רחוב אטוצ'ה, רשת ברים עממית עם תשוקה לכדורגל, מחירים נוחים וגימיק מנצח. מיד אחרי דלפק ההזמנות בכניסה מחכה ללקוחות חדרון זכוכית מלא פתיתי קרח. נציג מכל שולחן מקבל דלי מתכת מלא שלג ובתוכו נעוצים מספר בקבוקי בירה. בעומק הבר, שמחולק לשני מפלסים, מחכים שלושה מסכים גדולים – כולם מכוונים על הדרבי. כך לכולם יש מקום וזווית נוחה למשחק. אין מריבות או עוינות בין האוהדים השונים, רק צעקות לעבר המסך והקנטות הדדיות וידידותיות. גברים, נשים, חובבי כדורגל נייטרלים. כל אחד מוצא מקום.
שריקת הפתיחה התקבלה במחיאות כפיים, כל החמצה לוותה בזעקות תסכול. ארבעה תיירים מאורוגוואי שישבו לפנינו בחולצות אדום-לבן ניסו מדי כמה דקות לסחוף את אוהדי אתלטיקו בשירי הלל לדייגו גודין. לא ממש הצליח להם, אבל עם דלי של בירה הכל מתקבל בחיוך. אוהדי ריאל התמרמרו על בנזמה, התענגו על כריסטיאנו וחגגו עם כל הצלה של איקר. ביציאה נפרדו הנוכחים זה מזה, גם בלי שהכירו קודם לכן. הלוא בילינו דרבי יחד. ברחובות מסביב החלו להישמע שוב מנגינות מפי האוהדים שחזרו מהאיצטדיון. הבניינים המעוצבים ומרפסות הברזל המסוגננות – הכל עטוף בשירים ובתשוקה לעוד. לא בעייפות או כעס, אלא בהוד והדר. בכל זאת, מדובר במפגש דרבי במדריד. שם, כמו בכל פן של החיים, קנה המידה גדול בהרבה.
קראו עוד: הכל על ריאל מדריד נגד אתלטיקו מדריד
