ספורטור – ראשונים בתיירות ספורט אתר תיירות ספורט ראשון מסוגו – הבית לכל מי שחולם על טיול כדורגל מושלם. טיפים, לוחות משחקים חבילות וכרטיסים – חבילות לליגת האלופות, חבילות לשמינית גמר ליגת האלופות 2016. בואו לבקר
כתבות דומות
שעת צהריים, שיעור הדם בבירה דליל והשירים מרעידים הכל. חוויית כדורגל בברצלונה, שצפויה לחזור על עצמה בקרוב מאוד
"סיטי, כובשת את העיר שלכם". הסלוגן הזה שוטף בשנים האחרונות לא מעט ערים שונות באירופה. דורטמונד, מדריד, אמסטרדם, מוסקבה, מינכן וכדומה. מאז שנרכשה על ידי שייח' מנסור, הפכה מנצ'סטר סיטי – בהשקעה עצומה – למועדון בכיר בכדורגל האירופאי. השינוי הזה אפשר לסיטיזנס לעשות בדיוק את מה שהם רוצים: לנסות לכבוש את היבשת, ואולי גם כמה שערים על הדרך.
ספיישל תיירות בברצלונה באתר ספורטור:
- סיור בקאמפ נואו: להרגיש מקרוב את מסי וניימאר
- אוכל בברצלונה: הכירו את שוק לה בוקריה המיוחד
- כדורגל בברצלונה מגובה הדשא: טור של גולש ספורטור
מה הכוונה ב"לכבוש"? אם תשאלו את אוהדי מנצ'סטר סיטי, שהגיעו לברצלונה לקראת משחק הגומלין במסגרת שמינית הגמר ליגת האלופות לעונת 2013/14, המטרה הייתה ברורה – לצבוע את העיר בתכלת-לבן, להסתלבט עם תיירים ממדינות אחרות, להדביק את כולם בשירים מדליקים, לתת הצגה באיצטדיון וכמובן לשתות בירה מקומית עד אין קץ. שיר, צחק ושתה ככל יכולתך.
יש משפט שאומר ש"הכל מתחיל בים". אצל הסיטיזנס, הכל מתחיל בשוק. אחרי שהגיעו בבוקר בטיסה ממנצ'סטר, אוהדי סיטי עשו את הדרך לאחד המקומות המתוירים והצבעוניים ביותר בברצלונה – Mercat de La Boqueria. זהו השוק שנמצא בסמוך לרמבלאס ובו אפשר לאכול ולקנות כמעט כל מה שעולה לכם לראש. פירות טריים ואקזוטיים, שוקולד מכל הסוגים והצבעים, פירות ים, תבשילים מקומיים, דגים ועוד שלל חלקים שונים ומשונים של בעלי חיים.
אוהדי התכולים התמקמו בפאב בסמוך לכניסה לשוק, כך שלא יכולנו לפספס אותם. אפילו אם רצינו. השעון טען שרק אחת בצהריים, אבל זה לא מנע מהם לכמוע את כוס הבירה השביעית או השמינית מאז הבוקר. מבחינתם, זו רק ההתחלה. ומה תופעת הלוואי של האלכוהול שזורם בדמם? שירה גדולה. הם משתדלים שלא לחזור על השירים יותר מדי פעמים ולהציג לראווה את אוסף הלהיטים שלהם, שכולל שירים קליטים ומדבקים על השחקנים, על המועדון וגם נגד מנצ'סטר יונייטד, אי אפשר בלי. אחד השירים, שבלט שוב ושוב, הלך ככה: "שייח' מנסור נסע לספרד בלמבורגיני, והביא לנו מנג'ר – מנואל פלגריני". ברור שבאנגלית זה נשמע יותר טוב.
לוקח בדיוק שלוש דקות להבין שביום של משחק גדול בקאמפ נואו אין מה לנסות להגיע לסגראדה פמיליה או מונז'ואיק, אלא אך ורק לבלות עם האוהדים הכי רועשים שנמצאים בעיר. אחרי התדלוק המאסיבי, האנגלים עברו בצורה מסודרת לכיכר בצד השני של השדרה המפורסמת. נראה שזה היה מתוכנן מראש, פשוט משום שכל האוהדים הגיעו לשם. כ-2,000 אוהדי סיטי התרכזו במקום אחד, המשיכו בשתייה המרובה והתכוננו למופע העידוד בערב.
והנה אזהרה: אם אתם לא מחפשים צרות, מומלץ להבא שלא להסתובב לידם עם מרצ'נדייז שמדגיש עד כמה אתם אוהדים את ברצלונה וליאו מסי. בהחלטה שעדיין לא ברורה לי עד הסוף, בחרתי ללבוש ברמבלה את החולצה של נבחרת ארגנטינה. זה גרר מאוהדי הסיטי שלל תגובות שונות ומשונות.
האוהד הראשון שפגש אותי חייך אליי, ושר: "זבא, זבא, זבאלטה". השני כבר היה בטוח שאני בעד קון אגוארו, אבל כשאמרתי לו שאני מעדיף את פאבלו סבאלטה הוא היה מופתע לטובה וסיפק לחיצת יד בניחוח בירה חמימה. כנראה שכיום הוא פחות אוהב את המגן הארגנטיני, נוכח ההופעה שלו באותו משחק. אוהד נוסף דווקא שכח את שחקני האלביסלסטה שמשחקים בקבוצתו והפליג בדפי ההיסטוריה. "לעולם לא תיקחו לנו את איי פוקלנד, לעולם לא תיקחו לנו את איי פוקלנד", זעק לעברי. חייכתי והמשכתי הלאה. אני לא באמת מעוניין באיים האלה.
כנראה שבמשטרת ברצלונה מכירים היטב את המנהג לפיו אוהדים מגיעים לעשות בלאגן בעיר לפני שהם חוטפים בראש בקאמפ נואו. לא מעט כוחות אבטחה פטרלו הלוך ושוב ברמבלאס. זה המקום גם להזכיר שבשדרה האין-סופית הזו אין שירותים. מה עושים? נכנסים למזללות הג'אנק פוד המיובאות מארצות הברית, בדיוק כמו בארץ. כשהגעתי לאחת מהן, התא היה סגור. התברר ששני אוהדי סיטי, פרדי וג'יימס, שגילם הממוצע לדעתי עומד בלחץ על 17, מקיאים את הנשמה בפנים. אחרי כמה דקות הם יצאו והתחלנו לדבר. שאלתי אותם מה תהיה התוצאה בערב. ג'יימס התקשה להבין מה אני רוצה ממנו, תהה למה אין לי כוס בירה ביד וענה בעיניים מפולבלות: "אההממ… 4:7 לסיטי". וחזר להקיא בתא.
גם במטרו אוהדי סיטי המשיכו לעשות רעש ולהטריד את עוברי האורח. זו כנראה דרכם "לכבוש את העיר". אחד הנוסעים ברכבת טעה בגדול כשלבש חולצה של ברצלונה וזה עלה לו בשלל גידופים והתגרויות. הוא ניסה להתעלם ולהחזיק מעמד, אך לאחר מספר רגעים חמק מהקרון. הקורבן הבא היה בחור עם שיער דומה לזה של דויד סילבה. אוהדי סיטי הקיפו אותו ושלפו מהרפרטואר את השיר על הקשר הספרדי. לאחר מכן הם המשיכו עם מחרוזת מכובדת, כולל השיר המפורסם על יא יא טורה וכמובן הפזמון על מנואל פלגריני.
אי אפשר שלא לתהות מה עובר על תושבי ברצלונה בזמן המשחקים האלה. מצד אחד, הם נאלצים להתמודד עם אוהדים שתויים ומטרידים במטרו, אך מנגד העסקים משגשגים ביום המשחק, במיוחד המסעדות והפאבים. בדרך לאיצטדיון אוהדי מנצ'סטר ואוהדי ברצלונה הלכו ביחד ואף נכנסו למתחם דרך אותם שערים. דווקא שם לא היה בלאגן והכל עבר חלק. אף אחד לא רוצה שימנעו ממנו להיכנס למגרש.
ומה עם המשחק עצמו? כ-12,000 אוהדי מנצ'סטר סיטי עמדו על הרגליים משריקת הפתיחה ועד הסיום, נתנו את הנשמה ומתחו את מיתרי הקול עד המקסימום. בדקות המתות במשחק אפשר היה לשמוע אותם בקלות, אבל כש-86 אלף אוהדי ברצלונה, גם אם אלה תיירים יפנים, צועקים "בארסה, בארסה" ומניפים את דגל הקבוצה הקטאלונית, זה עדיין דבר שקשה לאוהדים אחרים לגבור עליו. ולא משנה כמה דם עוד זורם להם באלכוהול.
