ספורטור – ראשונים בתיירות ספורט אתר תיירות ספורט ראשון מסוגו – הבית לכל מי שחולם על טיול כדורגל מושלם. טיפים, לוחות משחקים חבילות וכרטיסים – חבילות לליגת האלופות, חבילות לשמינית גמר ליגת האלופות 2016. בואו לבקר
כתבות דומות
המאני טיים הגיע וגם אתם יכולים לערוך סיור בברנבאו. חדר ההלבשה, יציע הכבוד והספסל מחכים. גם החנות הרשמית
אין דבר שריאל מדריד לא יכולה למכור. זו לפחות התחושה שמקבלים כשעורכים סיור בברנבאו. אפילו לא בזמן שהילדים מתרוצצים על הדשא, הנערים צועקים ביציע והמבוגרים יושבים חמורי סבר ביציע הכבוד. כך זה גם מוקדם יותר, בשעות הבוקר או הצהריים, כשגדוד המנקים נושף הרחק מהעין את שאריות המשחק מליל אמש. הכל גדול, הכל יוקרתי והכל למכירה.
חוץ מכדורגל, מה עוד יש לעשות במדריד? עשרה מקומות לטיול
הכל התחיל בעליה במדרגות מתחנת הרכבת התחתית על שם סנטיאגו ברנבאו. לאט לאט נחשף מצד אחד הרחוב הסואן, פסאו דה לה קאסטיינה, ומנגד הוא עומד שם בכבודו ובעצמו: האיצטדיון של ריאל מדריד. אפור, נוקשה ועדיין מלכותי. הלוגו הכסוף בחזית מבנה הענק לא מותיר מקום לספק בנוגע לרצינות ההצהרה – זו העיר שלנו.
עוד לא חצינו את החניה וכבר ניגשו אלינו כמה מקסיקנים מחופשים לדמויות של דיסני עם חולצות של כריסטיאנו רונאלדו. הם רק מציעים להצטלם איתם, תמורת כמה גרושים כמובן. בטרם הגענו למגדל בפינה הדרום-מערבית, שם מוכרים כרטיסים של סיור בברנבאו, הקדימה את פנינו בחורה יפה עם קלסר. היא לא באה לבדוק אם יש לנו סיכומים מהשיעור באוניברסיטה, רק הציעה בלהט להירשם למועדון החברים של ריאל מדריד. "תמורת כמה יורו נוספים תקבלו הנחות בחנות המועדון, תוכלו לקבל עדכונים ואפילו כרטיס ברכה לכל יום הולדת עם תמונה של השחקנים", הסבירה בחיוך משכנע. סרבנו בנימוס.
כרטיס לסיור בברנבאו עולה 25 יורו לאדם, כמאה שקלים. בלי מדריך, בלי אוזניות עם הסברים ואפילו בלי מדרגות נעות לנקודה בה הוא מתחיל. ובדיוק בגלל זה, הוא היה שווה כל סנט. על העלון שכל אחד קיבל לידו ניצבים כתף אל כתף הקפטן המקומי וכריסטיאנו, וקוראים: "ברוך הבא למקום בו חלומותיך מתעוררים לחיים". טיפסנו 4-5 קומות במדרגות להוטים אפילו יותר מחבורת הילדים בטרנינג שהתרוצצה בעקבותינו. בקצה העליה, בצד ימין, עמדה דיילת מבוגרת עם סרבל צהוב. הסתכלה, חייכה קלות וסימנה בראשה לעבר הפתח שלפנינו. ואז הבנו בדיוק לאן הגענו.
סיור בברנבאו: ככה פותחים משחק
הצעד הראשון מתוך סבך מדרגות הבטון דרך הדלת מכה בך כמו הדף של פיצוץ מרוחק. בום. מצאנו עצמנו גבוה מעל דגל הקרן, בעיקול היציע של המקדש, כל הברנבאו פרוש לרגלינו. ים הכסאות הכחולים מציף אותך מכל עבר. זה ביתם של די סטפאנו, בוטראגניו, ראול, קסיאס ורונאלדו. והוא שלנו להשתעשע בו – בלי מדריך, בלי חפירות, בלי הגבלת זמן. לונה פארק לחובבי הכדורגל.
בשלב זה המצלמה נשלפת ולא מאופסנת יותר. הישראלים מבקשים מהיפנים שיצלמו אותם, ואלה מהאיטלקים, וההם מהפקיסטנים, ומהסינים והברזילאים וההולנדים. כולם כאן, מחייכים. לא עמוס מדי, לא צפוף, לא רועש. זה מועדון בין-לאומי וכולם מתמסרים ברצון. אחרי ההתגברות על ההלם הראשוני, כל אחד בזמנו, חוזרים למדרגות ויורדים קומה למטה. לקראת סיור בברנבאו, מדובר בירידה לצורך עליה.
מיד אחרי הכניסה בדלת עומדת בצד ימין מכונה פשוטה. שלשל יורו וקבל מטבע זכרון עם איור לבחירתך. בסך הכל יורו – מה, לא תשים?! מי שהצליח להתאפק ימצא עוד מכונה כזו כעבור חמישה מטרים נוספים, זו כבר תשבור אותו. ואז, על הקיר בצד ימין, מתנוססת הכתובת שמתמצתת את התפישה של הבלאנקוס: "ברוכים הבאים למועדון הגדול ביותר בהיסטוריה". מתחת להצהרה יש גם הוכחות שלא יניחו לאיש לפקפק: רשימת כל התארים של ריאל מדריד שפשוט מהממת את העומד מולה. עם זה כבר אי אפשר להתווכח.
סיור בברנבאו: מה רואים שם?
כדור הזהב האחרון של כריסטיאנו רונאלדו מוצג בהמשך בגאון. מיד אחרי הדלת הבאה נכנסים לאולם מוארך וחשוך שמציף את המבקר בעושר העצום של ריאל מדריד, תרבות ומסורת לצד ערימות של מזומנים. מתצוגת החולצות הראשונות, דרך הכדורים בהם בעט פושקאש, המשך בסוללות של גביעים ועד לאטרקציה המפתיעה של הסיור: שורה של מסכי מגע ענקיים שכוללים כל משחק, תמונה ושער שתעלו בדעתכם. גם אם תעמדו שם במשך חצי שעה ותדפדפו בין כל הזכיות של די סטפאנו באירופה, מעללי "החמישיה של בויטרה", הבכורה של ראול בלבן, הוולה של זידאן בגמר 2002 וההצגות החגיגיות של בקהאם ובייל, לא תרגישו שבעים. ועוד לא הגענו אפילו למחצית.
בדלת הבאה יוצאים אל האור. אור יקרות, יש שיקראו לו. שתי דיילות צעירות מריצות במהירות מסחררת תור של אנשים שצריכים כל אחד לענות על שאלה פשוטה: "עם מי אתה רוצה להצטלם?". אל תתווכחו, זה לא עולה לכם כסף. בינתיים. אחת מהבנות מראה איך לעמוד עם הגב למסך הריק, האחרת מזינה את הדמות שבחרתם ותוך שניה מסתבר שהתחבקתם עם מישהו מהסגל. הרוב הולכים על כריסטיאנו, המסורתיים יותר מתאכזבים כשמגלים שראול לא במאגר ומסתפקים בקסיאס. לוקחים פתק פשוט עם בר-קוד וממשיכים למקור הגאווה האמיתי של הבלאנקוס.
ריאל מדריד אינו מועדון ספרדי במהותו, אלא בין-לאומי. תארים מקומיים זה טוב ויפה, אבל ההצלחה נמדדת בליגת האלופות. בניצחונות על האנגלים, האיטלקים והגרמנים, לא בהתמודדות עם השפוּטים מבית. סלון הצ'מפיונס הקטן מדגים בדיוק את זה: 12 גביעי אלופות ניצבים בחצי-גורן ובגובה העיניים, כאשר מאחוריהם שוטח מסך את סיפורו של כל אחד מהם. כשעוברים אותם מגלים עוד דיילת מסבירת פנים ומולה הגביע של ליגת האלופות. "אתם יכולים לגעת", היא מחווה במבט על האגרטל העצום עם האוזניים הגדולות. זוגות-זוגות, המבקרים מסתדרים להנפות משותפות ומיד מצולמים. מקבלים עוד פתק עם בר-קוד. השירות בחינם, התמונה עוד תעלה לא מעט.
סיור בברנבאו: הכל מתוקתק
כל מועדון אחר היה מסתפק בכך, לא ריאל מדריד. המשך הטיול במסדרונות מדגים עד כמה אנחנו רחוקים משם שנות אור ולא רק ארבע שעות טיסה. שירותים לגברים ונשים בכל כמה מטרים, פינות השכרה לכריות מושב תמורת יורו, קפטריות פזורות בכל עבר, חדרי ישיבות מבצבצים בין המעברים ואז מספר מדרגות מצד ימין מזמינות לעלות בהן. באמצע סיור בברנבאו, כמה דקות ישיבה ביציע המרכזי מבהירות עד כמה הכל פה מסודר. היכן שיש צל על המגרש, נוסעות מכונות עם נורות מיוחדות שידאגו לכך שכל המשטח יעשה פוטוסינטזה בצורה אחידה. בין המושבים בצד הרחוק צועדים ביישור-קו 11 מנקים עם מפוחי עלים ומסתערים על שאריות הגרעינים והחטיפים. גנן מכסח את הדשא בדיוק כירורגי. עוד דיילת עומדת ביציע לידנו ומחייכת. היא לא עושה דבר, מלבד להיות שם למקרה הצורך. אם למישהו יש שאלה, אם מישהו רוצה להצטלם עם בת הזוג או עם הילדים, היא תשמח לעזור. בשביל זה משלמים לה.
עוד חצי הקפה במסדרון מובילה למדרגות מתונות שיורדות עד כר הדשא. אסור להיכנס לתחומי המגרש עצמו, אבל התחושה לא נפגמת לרגע. משם אפשר להמשיך ליציע הכבוד, שם יושבים נשיא המועדון וסובביו, ואז נכנסים פנימה. אל קודש הקודשים. אל חדר ההלבשה. מקלחות משותפות, מקלחון זרמים משוכלל, ג'קוזי, מכונת שתיה ואפילו כיור קטן לשטיפת רגליים. הכי טוב בשביל הטובים ביותר. לפי הסדר של מספרי החולצות, לרשות כל כוכב עומד ארון הנושא את תמונתו ואת שמו. כאן אין מעמדות, כולם מיוצגים באותה צורה – ראמוס ליד ואראן, נאצ'ו לצד כריסטיאנו, אסנסיו צמוד למודריץ'. זהו לא סלון לתיירים, זה חדר עבודה. ריח משחת ה"בנגיי" עומד באוויר ואפשר לחוש את המתח לקראת העליה למגרש.
מהמפגש בין חדרי ההלבשה מוביל מסדרון משותף עם חציצת מתכת במרכזו. כאן זה אנחנו, שם הם. מדמיינים את סרחיו ראמוס עובר ונותן נשיקה לכל חבר בהרכב, ואז עולים במדרגות. מהתווך התת-קרקעי עולים בחזרה אל תוך הר הגעש והוא נראה מרשים מתמיד. כל שחקן היה רוצה להמשיך למגרש, כל מבקר ממהר להתרווח על המושבים המפנקים שעל הספסל. רק שם מגלים שהקבוצה קיבלה את המקומות הגרועים ביותר באיצטדיון, מזל שהם נוחים. ישבנו כרבע שעה, לא רצינו לזוז משם. בסוף המשכנו, כי כשעורכים סיור בברנבאו תמיד יש עוד מה לראות. חדר העיתונות המודרני, סלון ה-VIP המפואר ולבסוף, המשחטה. סליחה, החנות הרשמית.
החנות הרשמית: שפע פיתויים וצלצול מטבעות
אם עד עכשיו הרגשתם שהכל כלול, החיוכים של הבנות בכניסה לחנות המועדון נשמעים כמו צלצול מטבעות. זוכרים את הפתק עם הבר-קוד? תמונה בגודל רגיל בתוך מעטפה רשמית של המועדון תעלה 12 יורו (כ-60 שקלים), תמונה גדולה ומכובדת יותר עולה כמו הכרטיס לסיור כולו (19 יורו). ועדיין, כשרואים בתמונה איך רונאלדו מחבק ומחייך אליך בחזרה, היד נשלחת אוטומטית לארנק. קבלו טיפ: בקשו מאחת המוכרות לכתוב עבורכם הקדשה קצרה עם חתימה מזויפת של השחקן המצולם, הן כבר רגילות. מיד אחר כך תמשיכו לגלות מדוע ריאל מדריד הוא מועדון הספורט עם ההכנסות הגדולות ביותר בעולם ועם שווי מוצהר בסך 3.4 מיליון דולרים.
מבט על החנות הרשמית בת שלוש הקומות מראה שריאל זו ליגה אחרת, אפילו לעומת ברצלונה. בעוד שבקאמפ נואו תמצאו כמעט רק חולצות של מסי או ניימאר, כאן פרושים זה לצד זה מדים מלאים של כל שחקני הסגל. ואפשר למצוא אותם גם בתלבושת השניה או השלישית. בכל קומה יהיו לפחות שתי דיילות שיציעו שוב לרכוש כרטיס חבר. אם חמקתם מהן, גם בקצה המדרגות הנעות תחכה אחת אחרת. כובעים, גרביים, ציוד לשוערים צעירים, תמונות, פאזלים תלת-מימדיים של הברנבאו, מחזיקי מפתחות, צעיפים – מוכרים כאן הכל. ולא רק של מדריד. מאחר שמדובר בחנות של "אדידס", כל מוצר של החברה הגרמנית מוצע לרכישה: כדור "בראזוקה", גופיה של פאו גאסול, ז'קט של מחלקת הכדורסל, מכנסי נבחרת ארגנטינה ועוד.
עוקפים את התור: קנו מראש כרטיסים לסיור בברנבאולקראת סיום הסיור הכי מרשים וממצה שערכתם בחייכם, עוד מוצר אחד תמיד מחכה ממש לפני הדלת. זהו הכדור הרשמי של גמר ליגת האלופות הבא, רק מחכה לרגע בו נציג הבלאנקוס יבעט אותו לרשת היריבה. ויחזיר עוד גביע הביתה.
איפה קונים מוצרי ספורט בספרד? התשובות כאן
